See more of My Israel | ישראל שלי on Facebook

Recent Post by Page
תבין, יגאל.
סיפורו של גוש קטיף זה סיפורה של מדינת ישראל.
מקום קטן, ...מוקף באויבים שרוצים מאוד לראות אותנו מעבר לים או בים עצמו.
אנחנו יודעים שקשה. אנחנו יודעים שאנחנו חיים פה בג'ונגל מזרח תיכוני, אחת השכונות הכי קשוחות בעולם. כשהחלוצים הפריחו את השממה והקימו ארגון שמירה עצמאי הם לא עשו זאת כי נוח, אלא כי זאת הארץ שלנו וחזרנו אליה. כשהמתיישבים ביהודה ושומרון התיישבו בחברון, בבית אל ובעופרה הם לא עשו את זה משיקולי ביטחון, אלא משיקולי אהבת הארץ ובניית החיים.
ככה זה גם היה בגוש קטיף, כשממשלת העבודה, יצחק רבין ויגאל אלון שלחו את המתיישבים לשם. חלוציות מודרנית.
-
מי שלא מבין את זה, לא מבין את הסיפור הציוני.
גם החיים במדינת ישראל לא ורודים. עברנו מלחמות, אינתיפאדות ופיגועים בכל רחבי הארץ.
לעולם לא חשבנו לוותר. להפך. כשהיה קשה- העמקנו שורש. בימים האדומים של האינתיפאדות נאחזנו בקרקע, בנינו עוד יישובים, הפרחנו עוד שממות. בימים של טילים על עוטף עזה, דווקא חל גידול באוכלוסייה שם. ככה אנחנו, עם ישראל.
ככה גם בגוש קטיף. היתה תקופה קשה, בגלל אוסלו, האשליות על פרטנר, מתן שליטה לטרוריסטים בתחפושת של אנשי שלום. היתה תקופה קשה, אבל נלחמנו וצריך היה להמשיך להילחם במקום לברוח. לצערנו בגוש קטיף ממשלת ישראל בחרה לוותר ולתת פרס לטרור. חתיכת פרס.
-
אף אחד לא עשה "טובה" לאנשי גוש קטיף. נעשה עוול. לא רק להם. לכל תושבי המדינה. כולנו ממשיכים לסבול עד היום מהטעות ההיסטורית הזו, ולצערנו עוד נמשיך.
-
ולסיום? גוש קטיף היה גן עדן.
מדינת ישראל היא גן עדן.
-
יגאל מוסקו הוא שדר בכיר בחדשות 12.
לינק לציוץ המקורי שלו- בתגובה הראשונה.
מוזמנים להגיב לו גם בטוויטר.
-
ישראל שלי See More
יהונתן מנשרי, שנעקר מביתו בגוש קטיף, כתב קטע שחודר וקורע את הלב. תקר...או. ותפיצו.
15 שנה. לא נשכח, לא נסלח.
---
בית
לא רק ארבעה קירות
זה הזיכרונות, הערגונות
15 שנה
מרגיש שנותקתי מהשורש. החיים מרגישים כמו בגלגול אחר, בנסיבות שהם תכנית ב' מאולתרת וכל מה שהיה -
עכשיו מעורפל כל כך, מלא כל כך במעברים ובלבול וככה נמחקת לה ילדות
מפונה ומפנה מתערבבים בדמעות
זוכר כמו בסרט שמרוב בלאגן חושך וכאוס וצעקות ובכיות
ולבסוף הכל קורס אז אתה פשוט נרדם בהכחשה,
נוסע אל הלא נודע
ואין לחזור
גם עד שנמות,
גלות.
קם לבוקר מלא בלבול ורהיטים וארגזים מאולתרים
פליטים
בתוך אוטובוס דומם משפחה שלימה קרועה
שקט
הכחשה
מתייבשת לנו הנשמה
כמו עץ זית עקור בבוקר הזוי ושקט באופן מלחיץ בבנייני האומה
לבד
ומפה לאן?
תכנית מגירה
זרוקה ומבולגנת של אלוהים לחיים שלי, שלנו. ואני רק ילד, יצאתי בזול
במקום לנסוע לים עם החברים הכי טובים באופניים
ולגלוששש
במקום לחיות את החיים ברצף ולהצליח בגדול
לגלוש
את החיים, מדורות וניגונים וחברים
כדורסל וצלילות בריף ודיונות ולילות בחוף עם נרות ויין ויחפים
תמיד יחפים
תמיד חברים
במקום ליהנות כל שנה במסיבות באגם הקסום של ה"עיירה הקסומה" כמו בקומיקס או בסרט ציורי
וכל חג הוא משמעותי
ולעבוד בקטיפארי עם החיות עם כל החבר'ה ולהתחיל כל היום עם בנות שירות
במקום לגדול במקום שהמשפחה הכל כך מיוחדת שבו היא קרוב ל - 10,000 איש, שהתחושה היא שהים, הדקלים והחול שייכים לך ורק לך בלי אנשים בחוף בכמויות
אינסוף הרפתקאות וחוויות וחיים נגדעו ונרמסו תחת ההריסות
להיות מלוכדים מתוך חלוציות ומשמעות וציונות ולצמוח מזה תמיד מכל הבחינות
אז אתה מתגלגל, מפה, לשם
נזרק ליישוב קיים
אורח בכוח
בלי להיות קיים
כלום לא שייך לך, מבלי במציאות לנכוח
זורם מבית ספר לבית ספר מאולתר, מבית מלון, לאכסניה, לבית, לבית.
10 שנים של כאב ראש וכאב לב שאנשים שילמו עליו בחיים שלהם. אמרו שנתיים יש לנו בית
כשאין מקור אז גם פחות יש לאן ללכת
וככה אתה נהיה מה שנקרא ילד חרא
מפה לאן?
רוצה תמיד לחזור
הביתה
Yehonatan Manshari See More
גאים בחיילי צה"ל על התגובה החדה ומהירה.
כך צריך להסתיים כל אירוע של ...מחבל המנסה לפגוע במדינת ישראל, באזרחיה או בחייליה.
מקווים שאויבינו יפנימו את המסר ושהשקט יישמר 🇮🇱 See More
